Baba Metsi'a
Daf 16a
משנה: הַהוֹנָאָה אַרְבָּעָה כֶּסֶף מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה כֶּסֶף לַסֶּלַע שְׁתוּת לַמֶּקַח. עַד אֵימָתַי מוּתָּר לְהַחֲזִיר עַד כְּדֵי שֶׁיַּרְאֶה לַתַּגָּר אוֹ לִקְרוֹבוֹ. הוֹרָה רִבִּי טַרְפוֹן בְּלוֹד הַהוֹנָייָה שְׁמוֹנָה כֶסֶף לַסֶּלַע שְׁלִישׁ לַמֶּקַח וְשָֽׂמְחוּ תַגָּרֵי לוֹד. אָמַר לָהֶן כָּל הַיּוֹם מוּתָּר לְהַחֲזִיר. אָֽמְרוּ לוֹ יַנִּיחַ לָנוּ רִבִּי טַרְפוֹן אֶת מְקוֹמֵינוּ וְחָֽזְרוּ לְדִבְרֵי חֲכָמִים. אֶחָד הַלּוֹקֵחַ וְאֶחָד הַמּוֹכֵר יֵשׁ לָהֶם הוֹנָייָה. כְּשֵׁם שֶׁהוֹנָייָה לַהֶדְיוֹט כָּךְ הוֹנָייָה לַתַּגָּר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵין לַתַּגָּר הוֹנָייָה. מִי שֶׁהוּטַּל עָלָיו יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה שֶׁהוּא אוֹמֵר לוֹ תֶּן לִי אֶת מָעוֹתַי אוֹ תֶן לִי מַה שֶׁהוֹנִיתַנִי.
Traduction
Si le prix de la marchandise monte à un selà, qui vaut 24 maoth, on peut réclamer si l’on s’est trompé de 4 maoth, ou 1/6 du prix de la marchandise. Combien de temps a-t-on pour une telle réclamation? Le temps de montrer la marchandise à un marchand qui s’y connaît, ou à un parent. R. Tarfon a décidé dans la ville de Lod, qu’on ne peut réclamer que si, sur le prix d’un selà, on s’est trompé de 8 maoth ou 1/3 du prix. Les négociants de Lod en étaient contents; mais R. Tarfon leur dit ensuite qu’on peut réclamer toute la journée. Alors ils lui dirent: ''que R. Tarfon nous laisse comme nous étions auparavant, sous l’ancienne loi'', et l’on est revenu aux idées des autres docteurs. L’acheteur comme le vendeur peut réclamer s’il se trouve lésé dans le prix. Les dispositions sur l’erreur du prix s’appliquent soit au marchand, soit à celui qui ne l’est pas; R. Juda dit qu’elles ne s’appliquent pas à un marchand. La partie lésée peut, à volonté, annuler la vente par la restitution du montant, ou réclamer le dédommagement.
Pnei Moshe non traduit
מתני' ההונאה ארבעה כסף. ארבעה מעות כסף שהן שש בדינר והסלע ד' דינרין:
מעשרים וארבעה כסף לסלע. אם היה המקח שוה בדמי סלע שהן כ''ד מעות דהשתא הוי אונא' ד' מעות שתות למקח חייב להשיב לו כל אונאתו ד' כסף:
עד אימתי מותר להחזיר. מי שנתאנה במקח או שיתן לו אונאתו והא דנקט לשון מותר לאשמועינן דאפי' מי שפרע ליכא:
עד כדי שיראה. המקח לתגר או לאחד מקרוביו ואם שהה יותר מחל על אונאתו והמוכר לעולם חוזר שהרי אין המקח בידו שיוכל להראות לתגר או לקרובו אם נתאנה ואם נודע שבא לידו דבר כיוצא בממכרו וידע טעה ושתק ולא תבע אינו יכול לחזור ולתבוע שהרי מחל. וכן אם הוא דבר הנמכר כיוצא בו בשוק ואין במינו שינוי אין המוכר חוזר אלא עד כדי שישאל על השער שבשוק בלבד:
ושמחו תגרי לוד. שהיו בקיאין בסחורה ומוכרין ביוקר ואין הלכה כר' טרפון:
אין לתגר הונייה. מפני שהוא בקי ומסתמא אחולי אוחיל גביה והאי דזבנה הכי משום דאיתרמי ליה זבינתא אחריתא והשתא הוא דקבעי למיהדר ביה ואין הלכה כר' יהודה:
מי שהוטל עליו. מי שנתאנה:
ידו על העליונה. ואם נתאנה לוקח אומר לו תן לי מעותי ואני חוזר במקח או תן לי מה שהוניתני ומסיק בבבלי דר' יהודה הנשיא היא ולית הלכתא כוותיה אלא אם האונאה שתות קנה המקח ומחזיר אונאה יותר משתות בטל מקח:
מתני' עד אימתי מותר להחזיר. הסלע חסרה שיש בה אונאה דלא דמי לטלית דכל אינש קים ליה בגויה אבל סלע לאו כל אינש קים ליה בגוה:
רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. 16a אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ. מִיַּד עֲמִיתֶךָ אַתְּ צָרִיךְ מְשִׁיכָה. אֵין אַתְּ צָרִיךְ מְשִׁיכָה מִיָּד הַגּוֹי. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. לְאֵי זֶה דָבָר מוֹסְרִין אוֹתוֹ לְמִי שֶׁפָּרַע. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. וַתְייָא כְּהָדֵין תַּנָּאָה דְתַנֵּי. הַנּוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בִּדְבָרִים אֵין מוֹסְרִין אוֹתוֹ לְמִי שֶׁפָּרַע.
Traduction
Resh Lakish interprète ce verset (Lv 25, 14): Ou si tu acquiers de la main de ton prochain; de lui il faut acquérir par attraction mais c’est inutile pour l’achat au païen. D’après Resh Lakish (disant que légalement la possession de l’argent n’engage pas le vendeur), pourquoi les sages imposent-ils la livraison en cas de versement? Cette règle, répond R. Yossé b. R. Aboun, se justifie d’après celui qui a dit (96)Tossefta, 3.: Si l’on fait commerce de certain objet que l’on a reçu au lieu d’argent, on ne le livreras pas, en cas de renonciation, à celui qui a payé.
Pnei Moshe non traduit
או קנה מיד עמיתך. ומכאן למד דקנין משיכה מן התורה הוא דמיד כתיב דבר הנקנה מיד אל יד וכתוב בו עמיתך לומר מיד עמיתך את צריך לקנות במשיכה ולא במעות אבל מן יד העכו''ם אין את צריך משיכה אלא מעות קונות בו:
על דעתיה דר''ל דאמר מעות אינן קונות מד''ת קשיא לאיזה דבר מוסרין וכו' דמכיון דאין כאן קנין כלל אמאי אמרו חכמים דצריך לקבל עליו מי שפרע:
אמר ר' יוסי בר בון ואתייא כהן תנא דתני וכו'. כלומר טעמא דמתני' אליבא דר''ל דהואיל דאיכא נתינת מעות בהדי דברים קאי עלייהו במי שפרע וכהאי ברייתא דתני בתוספתא פ''ג הנושא והנותן בדברים לבד ולא נתן מעות בהא הוא דאין מוסרין אותו למי שפרע אבל כי איכא מעות בהדי דברים דבאו לכלל מעשה לד''ה מוסרין אותו למי שפרע:
Baba Metsi'a
Daf 16b
הלכה: הָאוֹנָאָה אַרְבָּעָה כֶּסֶף כול'. רַב אָמַר שִׁיעוּר הוּא. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. לֵית הוּא שִׁיעוּרָא. רַב אָמַר. כָּל הַנּוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בִּמְנַת שֶׁאֵין לוֹ אוֹנָאָה יֵשׁ לוֹ אוֹנָאָה. 16b תַּנֵּי רִבִּי לֵוִי. הָאוֹנָאָה פְרוּטָה וְהַהוֹנָאָה פְרוּטָה. אֶלָּא הוֹנָאָה עַצְמָהּ מַהוּ. תַּנֵּי. נִקְנֶה הַמֶּקַח חוֹזֵר לוֹ הוֹנָייָתוֹ. דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. בָּטֵל מִקְחוֹ.
Traduction
Rav dit: le 1/6 du prix de vente est une mesure absolue; selon R. Yohanan, ce n’est pas absolu.Rav dit: si même le commerçant a conditionné, en cédant la marchandise, qu’il ne sera pas fait de réclamation pour erreur sur le prix, l’acquéreur conserve ce droit. R. Levi a enseigné: la réclamation d’erreur du prix a lieu même pour une prouta. -Mais est-ce possible pour une si petite valeur, et sur combien la réclamation elle-même porte-t-elle? Voici l’explication d’après cet enseignement (97)Tossefta 3.: La partie est considérée comme lésée lorsque p. ex. le vendeur a voulu céder un objet valant 5 selà pour 6; la faculté de l’acquéreur prédomine alors, et il peut, à volonté, soit se faire restituer le selà de différence, soit se faire rembourser tout l’argent versé et annuler le marché; par contre, si le vendeur a cédé pour 5 selà un objet valant 6 selà, son droit prédomine, et il peut à sa volonté soit demander un selà de supplément, soit annuler la vente et rembourser l’argent reçu. Selon R. Juda Nassi, la vente est toujours valable si le vendeur le veut ainsi, sauf à restituer à l’acheteur ce qui lui est dû en cas d’erreur. R. Yohanan au contraire dit: en un tel cas, le marché est annulé, puisqu’il y a erreur de 1/5.
Pnei Moshe non traduit
גמ' רב אמר שיעור הוא. שתות למקח דקתני במתני' בדוקא קתני וזהו שיעור של אונאה הוא דאחר שתות של שיווי המקח אזלינן אבל אם אין כאן שתות לשיוי המקת אע''פ שיש שתות למעות שנתן זה וכגון שמכר לו שוה חמשה בששה ונתאנה לוקח בזוז שהוא שתות המעות שנתן ויותר משתות הוא לשווי המקח אין לו דין אונאה אלא בטל המקח וכן אם מכר לו שוה שבעה בששה ונתאנה המוכר בזוז שהוא שתות המעות ולשווי המקח הוא פחות משתות אין לו דין אונאה אלא מחילה הוי כדין כל פחות משתות דמחילה היא:
ר' יוחנן אמר לית היא שיעורא. בדוקא והוא הדין כמי לשתות מעות ואע''ג דליכא שתות למקח דין אונאה יש לו:
במנת. על מנת שאין לו עליו אונאה והמקח בסתם הוא שזה אינו יודע כמה אונאה יש בו כדי שימחול והלכך יש לו טענת אונאה:
האונאה פרוטה. וקס''ד לדין פרוטה קאמר דיש אונאה והיינו דמתמה הש''ס ואונאה לפרוטה אלא הונאה עצמה מהו כיון דהמקח בפרוטה א''כ מהו האונאה דשייכא בה והכי ה''ל למימר האונאה לפרוטו' כגון אם מכר לו שוה שש פרוטות בחמש:
תני. בתוספתא פ''ג. והש''ס קיצר בהעתקה והכי איתא התם מי שהוטל עליו ידו על העליונה כיצד מכר לו חלוק שוה ה' בשש יד לוקח על העליונה רצה אומר לו תן לי סלע רצה אומר לו הילך חלוקך ותן לי מעותי אבל אם מכר לו שוה שש בחמש יד המוכר על העליונה רצה אומר תן לי סלעי רצה אומר לו הילך מעותיו ותן לי חלוקי ורבי אומר לעולם יד המוכר על העליונה. והיינו דקאמר הכא דר' יהודה הנשיא סבר דלעולם נקנה המקח אם המוכר רוצה ואע''פ שמכר לו שוה חמש בשש ונתאנה הלוקח מחזיר לו הונייתו והמקח קיים:
ר' יוחנן. פליג דבכה''ג בטל מקחו דהונייה בחומש הוא:
כַּהֲנָא בְּעָא קוֹמֵי רַב. בְּשָׁעָה שֶׁהַמּוֹכֵר מִתְאוּנֶּה מִתְאוּנֶּה עַד חוֹמֶשׁ. בְּשָׁעָה שֶׁהַלּוֹקֵחַ מִתְאוּנֶּה מִתְאוּנֶּה עַד שְׁתוּת. אָמַר לֵיהּ. הִיא הוֹנָייָתוֹ וּמִצְטָֽרְפִין עַד שְׁתוּת. מָכַר לוֹ שָׁוֶה ה̇ בְּו̇ יְכִיל מֵימַר לֵיהּ. חַד דֵּינָר אִיגְרַבְתְּ. סַב דֵּינָרָךְ. אֲמַר רִבִּי זֵירָא. יְכִיל מֵימַר לֵיהּ. לֵית אִיקְרִי דִיהֲוֹן בִּרְייָתָא אָֽמְרִין. פְּלוֹנִי אִיגְחָךְ. וְאִית דְּבָעֵי מֵימַר. יְכִיל מֵימַר לֵיהּ. לֵית הוּא יְקָרִי מַלְבּוּשׁ בְּה̇ דֵּינָרִין. רִבִּי יוֹחָנָן רִבִּי אֶלְעָזָר וְרִבִּי הוֹשַׁעְיָה אָֽמְרֵי. מַה טַעֲמָא דְאָהֵן תַּנָּייָא. יְדַע אֲנָא דְּלָא הֲוָות מִיקָֽמְתִי טָבָא אֶלָּא ה̇ דֵּינָרִין. עַל דַּהֲוָות דְּחִיק לֵיהּ יְהָבִי עַל אשִׁתָּה דֵינָרִין. סַב דִּידָךְ וְהַב דִּידִי.
Traduction
Cahana objecta devant Rav (sur la fin du texte précédent): si le vendeur est surfait, il l’est jusqu’à 1/5 (de l’argent reçu) mais l’acheteur le sera jusqu’à 1/6? (Or, en raison de cette différence, se règle-t-on d’après l’argent, ou selon la marchandise)? On joint, fut-il répondu, la marchandise même (d’après laquelle on se règle) et le décompte pour erreur de prix formant le 1/6 en dehors. Lorsqu’un objet valant 5 s. a été vendu pour 6, le vendeur n’a-t-il pas la faculté de maintenir le marché en offrant de payer le décompte? -Non, répond R. Zeira, l’acheteur peut dire: il n’est pas de mon honneur d’être exposé aux moqueries des hommes qui sauront que j’ai failli être surfait; selon d’autres, il peut arguer ne pas vouloir d’un vêtement valant 5 s. (il en veut un de 6 s.). R. Yohanan, R. Eléazar et R. Oshia font valoir un autre motif en faveur de l’acheteur, il a su dès l’abord que la marchandise vaut seulement 5 s.; mais vu l’urgence il a versé 6 s., et en raison de l’erreur il annule le marché en rendant au vendeur son bien et reprenant son argent.
Pnei Moshe non traduit
כהנא בעא קומי רב. על הא דתנינן בתוספת' דבסיפא בשעה שהמוכר מתאונה שמכר לו שוה שש בחמש מתאונה עד חומש המעות שקיבל וברישא בשעה שהלוקח מתאונה שמכר לו שוה חמש בשש הוא מתאנה עד שתות של המעות וכיצד מפרשינן להאי ברייתא דאם בתר המעות אזלינן ברישא הוי שתות ובסיפא חומש ואי בתר המקח אזלינן א''כ הניחא בסיפא דנתאנה המוכר בזוז והוא שתות המקח אלא רישא קשיא דאי בתר מקח אזלינן חומש הוא ואמאי קרי לה אונאה:
א''ל. לעולם בתר המקח אזלינן ורישא הכי פירושא הוא והונייתו מצטרפין עד שתות דכשתצרף הזוז שאינה אותו עם שיווי המקח הוי שתות ושתות מלבר הוא אבל בסיפא בלאו הכי איכא שתות מלגיו. וכללא דמילת' דכל היכא דתמצא שתות בין מלבר בין מלגיו הוי אונאה ובלבד מן המקח:
מכר לו שוה חמשה בששה. השתא מפרש טעמא להאי מ''ד שוה חמשה בששה ביד הלוקח הוא לחזור בו ופריך הש''ס ואמאי הא יכיל המוכר מימר ליה. חד דינר איגרבת. נפסדת הא לך דינרך בחזרה והמקח יהא מקח השוה:
אמר ר' זירא. היינו טעמא דיכיל מימר ליה הלוקח לית איקרי אין זה כבוד שלי שיהו הבריות אומרין פלוני נתאנה ושחקו על מקחו שלקח ביוקר עד שהחזיר לו זה את הזוז:
ואית דבעי מימר. דלאו היינו טעמא שהרי מכל מקום ישחקו עליו שיאמרו נתאנה זה ובשביל זוז אחד חזר בו אלא היינו טעמא דיכיל מימר ליה. לית הוא יקרי. אין זה כבודי לילך במלבוש שאינו שוה אלא חמשה דינרין ואני רוצה בחשוב ממנו:
רבי יוחנן וכו'. אמרי טעמא אחרינא שהוא יכול לומר לו יודע הייתי בתחלה שאין הסחורה זו שוה אלא חמשה דינרין ועל שהייתי דחוק ונצרך לסחורה כזו נתתי לך ששה עתה קח הסחורה שלך ותן לי מעותי:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source